שירת דבורה, שירת הים, מזמורי הללויה - שירה שקולה

ספרו החדש של ד”ר גיא שקד (PhD בר-אילן, 2021): “המשקל הפואטי בתנ”ך העברי”, מדגים שירה שקולה בתנ”ך, בשירת דבורה, שירת הים ומזמורי הללויה (ואף במקומות נוספים בתנ”ך).

הדגמה זאת, מפריכה את התפיסה השגויה הרווחת עד ימינו שהשירה היוונית הקדומה, כמו שירות רבות במערב המאוחרות לה, היא שקולה, בזמן שמאפיין יפה ומיוחד זה נעדר מהשירה המקראית. דבר זה גם מסביר מדוע למשל יוסף בן מתתיהו (המאה הראשונה לספירה) שחי בתקופת שבה עדיין שרו הלויים במקדש, מציין ששירת הים מכילה את המשקל הקסמטר – טענה שעד היום ייחסוה להשפעה הלניסטית.

במספר מקומות בתנ”ך, ישנו הדפוס בתנ”ך שציין משה דוד קאסוטו של שישה מופעים דומים ואז מופע שביעי שונה מהם. שירת דבורה, שירת הים ורוב מזמורי ההללויה בתהילים ובראשם המזמור החותם את הספר – מזמור 150 – מכילים לטענתי משקל בתבנית של שישה מופעים דומים ואז מופע שביעי שונה. עם זאת, המשקל של שירת דבורה, הינו מקרה מיוחד ונבדל מזה שמצאתי במקומות אחרים בתנ”ך בכך שאין צורך בו ליישם את שני כללי ההגייה של שירה שקולה בתנ”ך שמצאתי, וכאשר שירה זאת נהגית לחלוטין כפי שנהוג בימינו, וללא צורך בכללים שלי – היא כבר במשקל של שישה מופעים דומים ואז מופע שביעי שונה.

שירת דבורה גם חולקת מאפיינים נוספים עם שאר השירות השקולות בתנ”ך, אלו כוללים: חזרתיות, אליטרציה ואנאפורה, פתיחה של קריאה לשיר או להלל או לאמור דברים ככל הנראה בקול רם, קשר שנראה שקיים בחלק מהשירות השקולות למחול או שירה או נגינה על ידי נשים. בנוסף למאפיינים אותה חולקת שירה זאת עם השירות השקולות האחרות בתנ”ך, היא גם בעלת דברים הייחודיים לה, למשל הקבלה של 3 ואז 3 בששת המופעים הפותחים (ואז המופע השביעי השונה), אפיון של שישה מופעים פותחים הנגמרים בהברה פתוחה ומופע שביעי הנגמר בהברה סגורה, ודברים נוספים…

הדבר כמובן אינו מתקיים בכל השירה, אלא בפתיחת הפסוק המיוחד מבחינות נוספות שבאמצעיתה של שירה זו: “עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר”…

לפרטים נוספים, המשיכו לקרוא באתר זה את התקציר של עמוד וחצי מתוך הספר שלי שעוסק במשקל השירה בתנ”ך…